קווים מנחים לקביעת חובותיו של סוכן ביטוח בשלב המשא ומתן

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, נידונה סוגיית חובות סוכן ביטוח כלפי מבוטח, וגבולות חובה זו.

עניינו של התיק בנזק שנגרם לרכוש שהיה מותקן במשאית שעה שהמשאית הייתה מעורבת בתאונה, ובמועד התאונה המשאית לא הייתה מבוטחת בביטוח מקיף. בעלת הרכוש שנפגע תבעה את נהג המשאית לפיצוי בגין נזקיה. הנהג מצידו ביקש לגלגל את האחריות על המעביד. המעביד מצידו ביקש לגלגל את האחריות על חברת הביטוח אשר טענה כי לא הוציאה פוליסה לרכב במועד התאונה, אלא רק לאחריה. לנוכח עמדת חברת הביטוח, צורף הסוכן להליכים המשפטיים.

לדברי המעביד, נפגשו עם הסוכן עובר לתאונה לצורך רכישת ביטוח מקיף. לפיכך, היעדר הכיסוי הביטוחי של המשאית במועד התאונה הינו תוצר התנהגותו הרשלנית של הסוכן.

אחריות סוכני ביטוח

המחלוקת המשפטית סבה סביב השאלה האם ניתן להטיל על סוכן ביטוח אחריות בגין היעדר כיסוי ביטוחי לאחר שהלה נפגש עם מעבידיו של נהג המשאית ימים ספורים עובר לתאונה, ולטענתו הסוכן לא דאג כי יחדש את הפוליסה.

בית משפט השלום קבע את סכום התביעה, ופנה לדון בשאלה מי מהצדדים צריך לשאת בתשלום. נקבע כי נהג המשאית נהג ברשלנות ולכן עליו לפצות את חברת החשמל. ואולם, בשל העובדה שנהג המשאית עובד שכיר אצל מעבידיו, מכוח אחריותם השילוחית יהא עליהם לפצות ולשפות אותו. עוד נקבע כי אכן במועד התאונה לא הייתה פוליסת ביטוח תקפה, ולכן דין ההודעה לחברת הביטוח להידחות. יחד עם זאת, נקבע כי ההודעה כנגד סוכן הביטוח תתקבל, וזאת בשל העובדה שמספר ימים עובר לתאונה נפגש הסוכן עם המעבידים והציע להם פוליסה חדשה מטעם חברת הביטוח בה הוא עובד. נקבע כי סוכן הביטוח לא נהג כפי שאמור היה לנהוג, שכן היה עליו לפעול לחידוש הפוליסה שפקעה ימים ספורים עובר לפגישתו עם המעבידים, גם אם הפוליסה היא מטעם חברת ביטוח אחרת, ורק בהמשך להעבירה לחברת הביטוח מטעמה הוא פועל. לפיכך, חויב סוכן הביטוח לפצות ולשפות את המעבידים.

על קביעה זו של בית משפט השלום ערער סוכן הביטוח לבית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורו באופן חלקי, וקבע כי היה עליו, כסוכן ביטוח, למלא תפקידו ולוודא שהמעבידים יאריכו את הביטוח שפג, עד שיוסדר ביטוח חדש. משלא פעל כך, תרם סוכן הביטוח למחדל לפיו המשאית נסעה ללא כיסוי ביטוחי. בד בבד, קבע המחוזי כי למעבידים קיים אשם תורם במחדל, ולכן הוחלט להטיל על סוכן הביטוח חובת שיפוי של מחצית מסכום התביעה בלבד. קביעה זו מלמדת על חשיבות אחריותם של המעבידים, כבעלי המשאית, לוודא שכל זמן שהמשאית אינה מבוטחת, לא ייעשה בה שימוש.

סוכן הביטוח לא אמר נואש, וערער על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון, בטענה שהקביעה לפיה חובתו כסוכן ביטוח לוודא שביטוח שפג תוקפו יוארך עד למועד בו יוסדר ביטוח חדש, הינה שגויה.

סוכן הביטוח לא התכחש למגוון החובות המוטלות על סוכני ביטוח מתוקף תפקידם, אך טען כי למכלול חובות אלו ישנה מטרה משותפת, שעניינה למנוע הטעייה של מבוטח בקשר להיקף הסיכוי הביטוחי, או לעצם קיומו. במקרה דנן, מחדלו הנטען של סוכן הביטוח התבטא בכך שלא דאג להארכת הכיסוי הביטוחי שהיה למעבידים בחברת ביטוח אחרת. סוכן הביטוח לא הטעה או הציג מצג שווא, ולא נהג בחוסר תום לב שעה שלא הסב תשומת ליבם של המעבידים להיעדר כיסוי ביטוחי למשאית, שכן המעבידים היו מודעים לכך. מדובר בהסתכנות מרצון של המעבידים.

בפסק דינו, בית המשפט העליון קבע כי נקודת המוצא היא שבמועד התאונה לא היה ביטוח בתוקף, וזאת בהתבסס על עובדות המקרה, לפיהן המעבידים לא החליטו סופית לקבל את הצעת הביטוח שהציג להם סוכן הביטוח בפגישתם, ומשכך לא השתכלל ביניהם חיוב חוזי, והמעבידים טרם היו לקוחותיו.

בהמשך דן בית המשפט בשאלת חובותיו של סוכן ביטוח כלפי מבוטח בשלב המשא ומתן. נקבע כי נהוג להטיל היקף חובות רחב יחסית על סוכן הביטוח, הנובע בעיקר מפערי הכוחות בין מקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח. ואולם, יש להיזהר שלא להרחיב את החובות המוטלות על סוכני הביטוח יתר על המידה, למצב של אחריות מוחלטת. הרחבה שכזו עלולה לפגוע הן בסוכני הביטוח, הן במבטחים והן במבוטחים, שכן עלות הרחבת אחריותם של סוכני הביטוח תגולגל לכתפיהם בדרך של הגדלת הפרמיות.

בית המשפט הטווה קווים מנחים לקביעת חובותיו של סוכן ביטוח בשלב המשא ומתן (לא מדובר ברשימה סגורה). ראשית, ככל שהמשא ומתן נמצא בשלב מתקדם יותר, כך היקף החובות מתרחב. שנית, יש לבחון האם מדובר בעניין המצריך מקצועיות בתחום הביטוח או עניין שיש בו פערי מידע בין הצדדים. שלישית, יש לבחון את טיב היחסים בין הסוכן ללקוח, והאם היו ביניהם יחסים בעבר. רביעית, יש לבחון מיהו מונע הנזק הזול ביותר בעניין, תוך התחשבות במקצועיותו של סוכן הביטוח. חמישית, יש לבחון מהו הנוהג הקיים בין צדדים בשוק הביטוח, ויכול לבסס הסתמכות של לקוח על סוכן ביטוח.

בהמשך נבחנה סוגיית התרשלותו של סוכן הביטוח. על מנת לבסס את טענת הרשלנות, יש להוכיח קיומה של חובת זהירות של התובע כלפי הנתבע, הפרתה של חובה זו, וכן גרימת נזק כתוצאה מההפרה. לצורך בחינת חובת הזהירות, יש לבחון האם סוכן הביטוח יכול וצריך היה לצפות שכתוצאה מפעילותו הרשלנית ייגרם למבוטח הנזק שאירע בפועל. בעוד שאין חולק כי לסוכן ביטוח יש חובת זהירות מושגית כלפי לקוח פוטנציאלי במהלך משא ומתן, הרי שבכל הנוגע לחובת הזהירות הקונקרטית, על מנת שסוכן לא יחשב כמי שהתרשל, מוטלת עליו החובה ליידע את הלקוח בדבר פקיעת הביטוח, ולוודא כי הבין את משמעות הדבר. מרגע שהחליט הלקוח שלא לחדש את ביטוחו, הרי שאין לו את מי להאשים, אלא את עצמו.

בית המשפט יישם את חמשת הקווים המנחים שהטווה, וקבע כי המשא ומתן בין הצדדים היה בשלב ראשוני ביותר, ומועד סיומו של הביטוח היה נגיש וידוע למעבידים יותר מלסוכן הביטוח, ומשכך ניתן לראות בהם כמונעי הנזק הזולים יותר. לפיכך, נקבע כי לא ניתן לטעון שסוכן הביטוח התרשל, וערעורו התקבל.

הצטרפו אלי: עו"ד 

רע"א 5695/06 

עוד מאמרים בנושא:

תגובה אחת בנושא “קווים מנחים לקביעת חובותיו של סוכן ביטוח בשלב המשא ומתן

  1. תודה לאל, סוף סוף שופטים עם מח (בשלום, רק הכנה למח). לא להאמין שיש שופטים שבכזו קלות מגלגלים כל שטות שהלקוח, התחמן המצוי, ממציא על סוכן הביטוח. כנראה שהדעות הקדומות והתדמית של הסוכן אינה רק פדיחה חברתית, זה כבר ברמה של "שיילוק היהודי" זה שתמיד ומראש אשם. תעודת בזיון ועניות לבית משפט השלום, גם לא כבוד גדול למחוזי. תודה לאל שהפעם העליון גיחך את ההרשעות המוזרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *