תינוק לא אובחן בזמן ונולד עם תסמונת של מחלה גנטית קשה

ע"א 2360/14 פלוני נ' ד"ר משה בצר ואח'

תינוק נולד עם מומים שונים ואובחן כסובל מתסמונת BBS – מחלה גנטית הזו  שלא גילו בזמן – בית המשפט המחוזי קבע שלא הייתה רשלנות רפואית ובערעור לעליון ההחלטה נשארה על כנה ולא נפסק כל פיצוי כספי!

בתביעות רשלנות רפואית, אחת הטענות שעולה תדיר, היא שהמטופל לא נשלח על ידי הרופאים לבצע את כל הבדיקות שהיו יכולות למנוע את התוצאה הקשה וזאת במיוחד כאשר מדובר בהיריון. בדיקות גנטיות, אלו בדיקות שרוב הנשים מופנות לעשות, במיוחד כאשר ההורים הם קרובי משפחה, אך כדי להוכיח שלא נעשתה הפניה כפי הנדרש, יש לבחון את השתלשלות הדברים ולא תמיד בית המשפט יקבל את טענת הרשלנות הרפואית. כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי אישה הרה הנשואה לבן דודה, לא עברה בדיקות גנטיות שהיו יכולות לגלות את המומים הקשים איתם נולד התינוק? האם הייתה כאן רשלנות רפואית?

הוריו של סמי התינוק, הינם בני דודים מדרגה ראשונה, כאשר אמו של סמי נכנסה להיריון היא עברה בדיקות שגרתיות ואף נשאלה לעניין מחלות משפחתיות, אך לא נשלחה לייעוץ גנטי ואף לא עברה בדיקת מי שפיר אלא רק בדיקת סקירה שאינה פולשנית שבמסגרתה נבחן אם ישנו ריבוי אצבעות לעובר, שזו תופעה האופיינית לתסמונת BBS ומשלא נמצא כל ממצא חשוד, החליטה אמו של סמי להמשיך את ההיריון.

התינוק סמי נולד עם מומים קשים ולקה בתסמונת BBS  הגורמת ביון היתר לליקויים בכליות, פיגור שכלי, ליקוי ראייה וריבוי אצבעות.

הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית – מדוע התביעה נדחתה?

בתביעה שהוגשה נטען כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול שניתן לאמו של סמי, והמדובר בהולדה בעוולה. עוד נטען כי הצוות הרפואי היה צריך לעשות בירור מקיף ומדויק יותר של המחלות הגנטיות במשפחה ובהתאם לכך לשלוח את אמו של סמי ליעוץ גנטי, שכן מדובר בנישואים בין קרובי משפחה ולו היו מבצעים בירור גנטי, קרוב לוודאי שהיו מאתרים את התסמונת איתה נולד סמי התינוק, וסביר להניח כי הוריו היו מבצעים הפלה.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי אמו של סמי, נשאלה אם ידוע לה על מחלות במשפחה והיא לא ציינה דבר ולפיכך לא היה כל צורך להפנות אותה לייעוץ גנטי. בנוסף, נטען כי גם אם היה מתגלה המום של התינוק, רוב הסיכויים שהאם לא הייתה מבצעת הפלה.

בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים בהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים וקבע כי אכן, היה על הרופאים לשלוח את ההורים לייעוץ גנטי, משום שהם קרובי משפחה והייתה בכך רשלנות עם זאת, מאחר שבכל מקרה, האם שללה את האפשרות לבצע הפלה ואף הצהירה על כך, הרי גם לו היו מגלים את המום הגנטי מוקדם יותר, לא הייתה האם מבצעת הפלה וזאת בהתייחס להריונות שהיו מאוחר יותר שגם בהם לא עברה דיקור מי שפיר, ולא פנתה ליעוץ גנטי.

בית המשפט המחוזי דחה אם כן את התביעה בעילה של רשלנות רפואית.

הוגש ערעור לבית משפט העליון – האם ההחלטה שונתה? מה קבע בית המשפט?

בערעור לעליון, נטען כי שאימו של סמי אכן לא עברה דיקור מי שפיר בהריונות המאוחרים, אך במקום זאת עברה סקירה המיועדת לגילוי ריבוי אצבעות שזו תופעה האופיינית לתסמונת הגנטית. כיוון שבכל ההריוניות לא היה אף ממצא שהצביע על התופעה, בחרה שלא לעבור בדיקה פולשנית של דיקור מי שפיר.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי יש לקבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכי בהריונה השני של האם היה ממצא שהעלה חשד לתסמונת ולמרות זאת, בחרה האם שלא לעבור בדיקת מי שפיר. עוד נטען כי בדיקת הסקירה שעברה האם אינה מהווה תחליף לדיקור מי שפיר שזו הבדיקה היחידה שעל ידה ניתן לקבוע באופן ברור אם העובר לוקה בתסמונת ולפיכך לא הייתה כל רשלנות מצד הצוות הרפואי, שכן גם אם היו מפנים את האם לייעוץ גנטי הרי לא היו מאבחנים את התסמונת שכן, האם גם לא סיפקה מידע חיוני על מחלות גנטיות במשפחה.

בית המשפט העליון דן בערעור בטענות שני הצדדים וקבע כי מהראיות עולה כי ההורים של סמי, העדיפו שלא לעבור דיקור מי שפיר שהיה מאבחן באופן וודאי את התסמונת והסתפקו בבדיקת סקירת מערכות מה שמלמד על כי לא היו עוברים הפסקת היריון לפיכך קיים נתק בקשר הסיבתי בין גילוי המום לבין החלטת ההורים לבצע הפלה ואין המדובר בהולדה בעוולה או רשלנות בטיפול.

בית המשפט העליון דוחה אם כן, את הערעור ולא פוסק כל פיצוי כספי.

 

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט