תאונת דרכים התבררה כתאונת עבודה – הולך רגל נפצע

הולך רגל נפגע ממלגזה בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לעבודה, רגלו נפצעה והיה עליו לעבור שני ניתוחים לשם איחוי השבר שנוצר כתוצאה מהתאונה. הוגשה תביעה לבית משפט השלום, בעקבות אי הסכמה בין הצדדים לעניין גובה הפיצוי על הנזק. בית משפט השלום בחן את הנזק שנגרם להולך הרגל ולאחר בדיקה קבע כי מדובר גם בתאונת עבודה ועל הנתבעים לשלם פיצוי על הפגיעה הגופנית שאירעה בסך של 65,000 ₪ וזאת בהתאם לראשי הנזק של הפסד שכר בעבר, עזרת צד ג' וכאב וסבל כאשר בשל העובדה כי זו תאונת עבודה, נוכה מתוך הפיצוי הסכום שקיבל התובע מאת הביטוח הלאומי.

 

הולך הרגל נפגע ממלגזה בתאונת דרכים ונפגע קשה ברגלו

 

הרבה אנשים לא מודעים לעובדה כי בעת הגשת תביעה בגין פגיעה מרכב בתאונת דרכים, ניתן להגיש את התביעה כנגד יותר מנתבע אחד, הדעה הרווחת כי יש להגיש את התביעה רק נגד חברת הביטוח, אך בפועל אין זה כך, ובמידת הצורך ניתן להגיש תביעה נגד נהג הרכב הפוגע ונגד בעלי הרכב, וכך האחריות לזנק תהיה על מספר גורמים במקביל.

 

אין הסכמה בינו לבין חברת הביטוח על גובה הפיצוי – מה יקבע בית המשפט?

 

רוני (שם בדוי) היה בדרכו לעבודה כאשר נפגע כהולך רגל ממלגזה ונפגע באורח בינוני ברגלו, הוא הועבר מיד לבית החולים ואושפז שם לכמה ימים ובמסגרת הבדיקות שנערכו התברר כי הוא סובל משבר בכף הרגל הימנית המצריך ניתוח לשם שחזור וקיבוע המקום. לאחר חמישה ימים ממועד הניתוח רוני שוחרר לביתו תוך שהוא מקבל הנחיות לשמור על מנוחה לתקופה של חודש ולא לדרוך ישירות על הרגל ולהגיע לבדיקה בחלוף שבוע ימים.

משעבר שבוע ימים הגיע רוני לבית החולים לשם בדיקה ונמצא כי מצב הפצע תקין אך טרם נוצר חיבור של השבר למרות הקיבוע ורק חודש מאוחר יותר החלו להיראות סימני חיבור השבר ורמי אושפז לשם ניתוח הוצאת כל המקבעים מתוך כף רגלו, כאשר הניתוח עבר באופן תקין לגמרי וללא סיבוכים כלשהם אך רק כעבור חודשיים החלו להופיע סימני חיבור קלים ורוני עדיין סבל מרגישות במקום ותנועה מוגבלת.

ליצירת קשר עם העורכי דין המובילים התחום 

האם מדובר בתאונת עבודה או תאונת דרכים ? מהו גובה הפיצוי שיקבע בית המשפט?

 

הוגשה תביעה לבית המשפט בשל המחלוקת שנוצרה בין התובע לנתבעים בגין גובה הפיצוי, כאשר לעניין החבות הייתה הסכמה מלאה.
בית משפט השלום בחן היטב את הנתונים והעובדות כפי שאלו הובאו לפניו על ידי הצדדים וקבע כי יש לפצות את רוני בהתאם לפירוט הבא : פיצוי עבור הפסד שכר בעבר על סך של 38,469 אלף ₪ לפי חישוב שנעשה על סמך המשכורת האחרונה שקיבל ועוד שקלול משכורת שהייתה לו היעדרותו

מהעבודה בקרות התאונה, פיצוי על כאב וסבל בשל סוג הפגיעה, הטיפולים שעבר, והנכויות הזמניות שהיו לו מיד עם התרחשות התאונה סך של 20,000 ₪, עזרת צד שלישי שקביל רוני מאת משפחתו בסכום של 6,000 ₪, פיצוי על הוצאות רפואיות ונסיעות לא קיבל רוני משום שהמקרה הוגדר כתאונת עבודה ולכן הוא זכאי לקבלו מאת הביטוח הלאומי ועל כן, סך כל הפיצוי הכספי שניתן לרוני עמד על 64,469 ₪ ומזה נוכה הסכום שקיבל כבר מאת הביטוח הלאומי.

על פניו, נראה כי התביעה של רוני הצליחה והוא קיבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אך השאלה העולה היא האם לא מדובר בפיצוי נמוך מידי לאור הנזק שעבר, שכן היה מדובר בתהליך ארוך שכלל שני ניתוחים וכל אלה השפיעו על מהלך חייו באותה תקופה ולכן יתכן כי היה ראוי שיקבל פיצוי גבוה יותר.

במידה ורוני חושב לנכון כי הפיצוי נמוך מידי, עומדת בפניו האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לפני בית המשפט המחוזי ולהעלות את הטענה לעניין גובה הפיצוי, החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנת אף היא לערעור וזאת לפני בית המשפט העליון, אך במקרה הזה, בית המשפט העליון יצטרך לתת רשות לערער ואין המדובר בזכות אוטומטית.

 

ת"א 16112-07-10

מאות מבוטחים ואנשי ביטוח נרשמו. הירשמו ודעו זכויותיכם

עוד מאמרים בנושא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *