בפוליסה המעניקה כיסויים ספציפיים, על המבוטח להוכיח את מקור הנזק או את סיבתו. אך כאשר מדובר בגניבת כלי רכב, מכיוון שאין אפשרות להוכיח את מקור הנזק בצורה חד משמעית, אזי מספיק להוכיח כי קיים סיכון למקרה גניבה שכזה. ביטוחים מסוג זה (פריצה, גניבה וכו') הם ביטוחים של סיכונים הנגרמים ממעשים מכוונים המבוצעים ע"י בני אדם.על כן המבוטח לא אמור להוכיח רק את עצם הסיכון לקרות המקרה אלא גם את העובדה כי מקרה שכזה לא נעשה על ידיו ו/או בהסכמתו. וכל זאת כאשר הפוליסה לא מגדירה אחרת.
ביום 26.11.2004 נגנבה משאית בבעלותה של חברת הובלות. גניבה זו דווחה הן למשטרת ישראל והן לחב' המבטחת. תביעת ביטוח (פניה) לחב' הביטוח נעשתה במטרה לקבל את תגמולי הביטוח המגיעים לחברת ההובלות במסגרת הפוליסה. חברת הביטוח מצידה סירבה לשלם את הפיצוי הנדרש לאור הנימוקים הבאים:
– חשד כי גניבת המשאית נגנבה ע"י נהג המשאית.
– אי עמידה בדרישות המיגון כפי שמפורטות בפוליסה.
לאור נימוקים אלה הועלתה טענה מצידה של חברת הביטוח והיא היעדר כיסוי ביטוחי. בשל הסירוב מצד חברת הביטוח, הגישה חברת ההובלות תביעת ביטוח לערכאה שיפוטית לקבלת התגמולים.
השאלה המרכזית שנדונה בהליך היתה: האם אכן זכאית חברת ההובלות לכיסוי הביטוחי?
במקרים כאלה המבוטח אמור לשכנע את בית המשפט כי מקרה הביטוח אכן מתקיים ונכנס לתנאי השיפוי בפוליסה. רק לאחר שהמבוטח עמד בנטל זה, על המבטחת קיימת חובה לשכנע את בית המשפט כי אחד החריגים לחבות התקיים. בנוסף לכך במקרי גניבת כלי רכב, על המבוטח להוכיח כי עמד בתנאי המיגון המצוינים בפוליסה. חשוב לציין כי תנאי זה לא גורע מחובת ההוכחה המוטלת על חברת הביטוח בנוגע לאמצעי המיגון, האם קיימים ואם כן האם הופעלו.
חברת ההובלות דיווחה לסוכנות הביטוח על האירוע ונסיבותיו, שכן הנהג החנה את המשאית בסמוך לביתו ונסע לירושלים לסידורים אישיים, בדרכו חזרה קיבל הודעה על צפצוף באיתוראן ולאור כך התקשר לאשתו שבדקה ומסרה לו שהמשאית אינה נמצאת בחניה. למחרת נמסר מאיתוראן שהמשאית מצויה בשטחי הרש"פ ובשל המצב הביטחוני ששרר במדינה באותם השנים לא הייתה אפשרות להגיע למשאית ולהחזירה.
לאחר בחינת העדויות והמסמכים של תביעת ביטוח רכב זו, בית המשפט קבע כי חברת ההובלות שכנעה כראוי כי מקרה הביטוח אכן התקיים. וכעת נטל השכנוע באשר היעדר ו/או הפעלת אמצעי המיגון עובר למבטחת. נקבע כי המבטחת לא הצליחה לעמוד בנטל הנדרש מכיוון שחברת ההובלות עשתה כל שביכולתה על מנת להראות כי הצטיידה במיגון הנדרש כגון: בדיקה של אמצעי המיגון וקבלת אישורים לצורך חידוש הפוליסה. בנוסף נקבע כי אין ביכולתם של אמצעי המיגון למנוע גניבה אלא רק לעכב את פעולות הגנב.
באשר למעורבותו של הנהג בגניבה, טענה חברת הביטוח, כי על מנת לגנוב את המשאית יש צורך בנטרול או חבלה במערכת האיתור, כאשר פעולות אלה נעשות ע"י אדם שמכיר ויודע להשתמש במערכת ולא ע"י אדם זר. מעדויות מטעם חברת הביטוח עולה, כי לא התקבלה התראה על אי חוקיות בנסיעת המשאית ורק לאחר הגעת המשאית לשטחי היו"ש נוטרלה המערכת והתקבלה ההתראה.
חברת הביטוח טוענת כי בעקבות בדיקת פוליגרף שבוצעה הן על ידה והן על ידי חברת ההובלות ובה נמצא כי הנהג משקר, הגישה חברת ההובלות תלונה כנגד הנהג. לעומתה טוענת חברת ההובלות כי התלונה הוגשה לפי דרישת חברת הביטוח וללא כל קשר לבדיקת הפוליגרף וכדי לחזק טענה זו ציינה חברת ההובלות, כי למרות הגשת התלונה המשיך הנהג לעבוד בחברת ההובלות.
השופטת ד' אבי-גיא קבעה כי קיימת אפשרות שהמשאית נגנבה ע"י אדם זר ואף הובלה על ידו לשטחי הרש"פ. כמו כן חברת הביטוח כלל לא עמדה במידת ההוכחה הנדרשת ממנה בנוגע לטענות הפליליות שהעלתה. בנוגע לבדיקת הפוליגרף פסקה השופטת כי בבדיקות אלה קיים חוסר וודאות לגבי מהימנותם ואמינותם ועל כן תוצאות הבדיקה אינן מעידות על גילוי האמת. זאת ועוד, חברת ההובלות שיתפה פעולה באופן מלא ופעלה בהתאם להנחיותיה של חברת הביטוח.
מבוטחים יקרים, בבואכם לרכוש פוליסת ביטוח המעניקה כיסוי ספציפי, אנא שימו לב כי עמדתם בכל התנאים הדרושים לקיום הפוליסה, על מנת שבמקרה של אירוע ביטוחי תוכלו לפנות לחברת הביטוח ולדרוש את תגמולי הביטוח המגיעים לכם. שימו לב כי חובתכם הינה הוכחת מקרה הביטוח ואילו על חברת הביטוח חלה חובת הוכחת הסייגים המופיעים בפוליסה.
ת"א 31937-06
[ois skin="skin2"]