פועל בניין החליק על בטון – בית המשפט לביטוח לאומי "תפצו את העובד"

פועל בניין עבד על גג בית ביציקת בטון, כאשר לפתע החליק על הבטון הרך, מעד ונפל על רגלו הימנית תוך שהוא נפגע ממוט מתכת בולט שהיה שם. מוגשת בקשה לקבלת פיצוי מהביטוח הלאומי אך זה מסרב לכך ועל כן הדיון עובר לבית הדין האזורי לעבודה אשר שם נקבע בהתאם לחוות דעת של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט כי הפגיעה של העובד הינה בגדר תאונת עבודה, הביטוח הלאומי דורש את ביטול חוות דעת המומחה משום קביעותיו הרפואיות אך בית הדין פוסק כי אין לבטל את חוות הדעת וכי על הביטוח הלאומי לפצות את העובד על פי חוק ביטוח לאומי.

מתי להגיש תביעה?

באם נפגע עובד במהלך עבודתו בכל אופן או צורה שהיא הרי עליו להגיש בקשה לביטוח הלאומי וקבל דרך מוסד הביטוח הלאומי את התשלום בגין הנזק שנגרם לו, כאשר לעתים ישנה מחלוקת לעניין המקרה האם פציעתו של העובד נבעה מהמקרה שאירע בעבודה או שמא בשל בעיות רפואיות אחרות מהן סבל העובד, ולכן במקרה כזה הדיון מועבר לבית הדין האזורי לעבודה כדי שזה יכריע בסוגיה.

תאונת עבודה החליק ונפל

עובד בחברת בניה עולה על גג בניין , מועד ונפגע ממוט ברזל בולט האם ניתן לומר שזו תאונת עבודה?

יובל (שם בדוי) עבד כשכיר בחברה לעבודות בניין כאשר חלק בלתי נפרד מתפקידו הוא לצקת בטון על גגות הבתים וכך גם עשה באותו היום בו אירע המקרה, הוא עלה לגג צעד על הבטון שעדיין היה רטוב, החליק ונפל על הברך הימנית תוך שהוא נפצע ממוט ברזל שבלט החוצה.
תחילה ניסה יובל לטפל בפציעה ובכאבים באמצעות משככי כאבים כמו גם משחות אך משזה לא הועיל הוא פנה כעבור יומיים מעת קרות האירוע לטיפול רפואי.

על פניו נראה היה ליובל כי מקרה הפציעה שלו נכנס בגדר תאונת עבודה ולכן פנה לביטוח הלאומי לשם קבלת פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו אך לדאבונו הביטוח הלאומי טען כי הסיבה לפגיעה אינה בשל העובדה כי החליק ונפל וזאת לאור חוות דעת של המומחים.

הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ובה יובל תמך את טענתו כי המדובר בתאונת עבודה באמצעות חוות דעת רפואית אך מנגד הביטוח הלאומי ביקש לפסול את חוות הדעת המומחה כמו גם נטען כי יובל התובע לא הצליח להוכיח שנפגע כושרו ולכן אין צורך לשלם לו דמי פגיעה.

מה יפסוק בית הדין האזורי לעבודה? האם יובל יקבל פיצוי מהביטוח הלאומי?

במהלך פסק הדין הייתה בקשה לפסול את חוות הדעת המומחה מטעם הביטוח הלאומי מהסיבה כי חרג מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין בכך שקבע כי יובל נפגע במנגנון פגיעה סיבובי וזוהי קביעה רפואית ולא עובדתית.

בית הדין לא קיבל את הדרישה לפסול את המומחה ופסק כי הקביעות הרפואיות של המומחה הינן בגדר הסביר וההגיוני ואין כל סיבה משפטית או עובדתית שלא לקבל את מסקנותיו.

אמנם תפקידו של המומחה הרפואי הוא לקבוע את דעתו בהתאם לעובדות המקרה המובא בפניו ואין הוא צריך לתת את דעתו הרפואית אך עם זאת בית הדין מייחס לחוות הדעת המוגשת מטעמו משקל רב ובמרבית המקרים לא ישנה בין הדין מהקביעות של המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה כלשהי לכך.

ולכן, לפי חוות הדעת של המומחה הרי מדובר בתאונת דרכים כפי שזו באה לידי ביטוי בחוק הביטוח הלאומי ועל כן יש לשלם ליובל התובע את הפיצוי הנדרש בהתאם למצבו הבריאותי והנזק שנגרם לו בעת הפציעה.

בית הדין פוסק אם כן, לטובת התובע יובל ומשאיר בפני הצדדים את האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה כך שבמידה והביטוח הלאומי לא ישלים עם החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה, שמורה לו הזכות להגיש את הערעור ולנסות ולשנות את המציאות המשפטית, כאשר יהיה עליו במידה ויחליט להגיש את הערעור להביא תימוכין ולשכנע את כי טעה בית הדין הארצי בפסק דינו.

ב"ל 1924-07-09

מאות מבוטחים ואנשי ביטוח נרשמו. הירשמו ודעו זכויותיכם

עוד מאמרים בנושא:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *