נהג מונית אשר היה רוכב לעתים על גבי אופנוע, עבר שתי תאונות דרכים שבהן נפצע ועל כן, דרש פיצוי מאת חברת הביטוח בגין הנזק שנגרם לו. לא הייתה מחלוקת בינו לבין חברת הביטוח לעניין החבות אלא לגבי שיעור הנכות וגובה הפיצוי המגיע לו ולכן הוגשה תביעה לבית משפט השלום. בהתאם לחוות דעת המומחים שהובאו בפני בית המשפט נקבע כי שיעור הנכות הרפואית עומד על 15% ואילו שיעור הנכות התפקודית על 10% אך עם זאת הפיצוי הכספי המגיע לתובע צריך להיות בגובה של כ- 380 ₪, זאת לאור הנזק בעבר ובעתיד שנגרם לו בעקבות התאונות ואי יכולת התפקוד שלו בהתאם לכך.
אדם נפגע פעמיים בתאונת אופנוע ותובע את חברת הביטוח האם יוסכם על גובה הפיצוי ועל הנכות?
ישנם מקרים בהם הצדדים מגיעים לדיון בבית המשפט לא בשל מחלוקת על עניין החבות כלפי התובע אלא לעניין הפיצוי, גובהו ושיעור הנכות שיש לקבוע במקרה הזה. בית המשפט בהתאם לחוות דעת המומחים מקבל החלטה בנושאים אלו ועל פיהם פוסק את הפיצוי הכספי המגיע לתובע כדי שזה יכסה את הנזק שנגרם לו בעקבות הפציעה.
אבי (שם בדוי ) עבד כנהג מונית למחייתו, כאשר היה ברשותו גם אופנוע ששימש אותו מחוץ לעבודתו. באחת מנסיעותיו על גבי האופנוע הוא התנגש ברכב אשר נכנס באופן מפתיע לנתיב הנסיעה שלו ובתאונה השנייה איבד שליטה על האופנוע והחליק על גבי הכביש. חוות דעת המומחים קבעו כי אין לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה הראשונה אלא רק מהתאונה השנייה.
חברת הביטוח לא שללה את חבותה כלפי אבי בכל הנוגע לכך שהוא זכאי לפיצוי בגין הנזק הגופני שנגרם לו אך לא הייתה הסכמה לעניין שיעורי הנכות וגובה הפיצוי שיהיה עליו לקבל.
הוגשה תביעה לבית משפט השלום ובמסגרתה דן בית המשפט בטענות הצדדים ולשם החלטה לעניין שיעור הנכות התפקודית התייחס לחוות דעת המומחים כאשר לאחר בחינה מעמיקה מצא כי נכותו הרפואית של אבי צריכה לעמוד על 15% וזאת אור לעובדה כי בעקבות התאונה נוצרה לאבי אי יציבות מסוימת תוך התעקמות ברגל כאשר ישנו משקל רב על הגוף.
איך הנכות תשפיע על העבודה של אבי?
לגבי הנכות התפקודית החליט בית המשפט שעליה להיות נמוכה מזו הרפואית וזאת משום שאמנם במשך שלושה חודשים לא יכול היה אבי לחזור לעבוד כנהג מונית אך העסיק נהגים אחרים בשכר ולכן לא ניתן לומר שלא הייתה לו כל אפשרות להמשיך להשתכר גם בתקופה בה היה באי כושר תפקודי.
בנוסף לכך, בני משפחתו צירפו אותו לעסק המשפחתי ושם יכול היה להמשיך ולעבוד ולקבל אף שכר גבוה ומכובד ועל כן קובע בית משפט השלום כי לא ניתן לומר שיש קשר בין מכירת המונית לגובה שיעור הנכות התפקודית ויתכן מאוד כי סיבות אחרות לגמרי הובילו אותו למכירת המונית ולא עצם קרות התאונה. ולכן לאור כל הנתונים והעובדות שהובאו בפני בית משפט השלום נפסקו לאבי שיעורי נכות תפקודית של 10% וזאת חרף מחאתו בעניין.
כיצד יקבע בית המשפט את גובה הפיצוי?
בית משפט השלום פירט את המרכיבים של הפיצוי בהתאם להפסדים בעבר ובעתיד, הכוללים , הפסד השתכרות בעבר ובהווה הן בתקופת התאונה הראשונה והן בתקופת התאונה השנייה, הפסדי השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה לזולת, הוצאות רפואיות ונסיעה וניידות, כאב וסבל.
סך כל הפיצוי הועמד על כ- 380 אלף ₪ ובנוסף חויבה חברת הביטוח לשאת בהוצאות המשפט, שכר עדים, אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין.
בהתאם לפסיקה של בית משפט השלום, התובע אבי, הצליח לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כמו גם על האובדן הכלכלי שנוצר בעקבות אי היכולות שלו להמשיך ולתפקד כפי שעשה קודם קרות התאונה ולכן התוצאה עבורו הינה מבחינה משפטית מוצלחת כאשר עדיין זו אין זה סוף התהליך שכן, חברת הביטוח יכולה עדיין להגיש ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לבית משפט מחוזי ולנסות לשנות את ההחלטה.
ת"א 55230-03
[ois skin="skin2"]